מגוון טיפולים לספחת

בטיפול בספחת קיימות אפשרויות שונות, ויש להתאים אותו לכל חולה לפי סוג הספחת שלו ומצבו. קודם כל, חשוב ביותר להסביר לחולה החדש מהות המחלה, ולסלק אמונות שווא שונות הקיימות בציבור: ספחת איננה מחלה מדבקת, לא במגע גופני ולא בדרך אחרת כלשהי.

חשוב להבהיר שזוהי מחלה כרונית ויש צורך בטיפול מתמשך.

אין בטיפולים השונים הקיימים כיום טיפול כלשהו המרפא את המחלה מיסודה.

כל הטיפולים הינם להעלמת הנגעים בעור אולם לאחר הפסקת הטיפול בדרך כלל לאחר תקופת הפוגה ישובו הנגעים.

הטיפולים השונים כוללים טיפולים טופיקלים (במריחה), טיפולים בקרינה וטיפולים סיסטמיים.

טיפולים טופיקלים

חומרים משמנים שונים וחומצה סליצילית עוזרים בהסרת הקשקשת.

משחת אנטרלין הינה טיפול ישן שהשתמשו בו בעיקר תוך אשפוז בבית חולים. דיטרוקרם הינו תכשיר של אנטרלין המאפשר שימוש בבית במריחה למחצית השעה בלבד כל יום. דיטרוקרם מכתים ביגוד או חלקי אמבט וצריך לדאוג להגנה.

אף הזפתים השונים הינם תכשירים ותיקים וטובים אלא שהינם מלכלכים ובעלי ריח. אלפוסיל הינו תזקיק של זפת שהינו בעל ריח זפת אולם אינו מלכלך.

השימוש במשחות סטרואידליות שונות (קורטיזון) שכיח מאד. הן נוחות לשימוש מאחר ואינן מלכלכות ואין להן ריח רע. למרבה הצער יעילותן של אלו הינה מוגבלת. שימוש במשחות אלו מוגבל בדרך כלל לזמן קצר ושימוש ממושך בהן עלול להיות כרוך בתופעות לוואי שונות.

דיבונקס (CALCIPOTRIOL) הינו נגזרת של ויטמין D הפועלת כנגד ספחת. קצב פעולתה איטי ולכן מקובל לתת אותה כיום בשלוב עם קורטיזון (דייבובט לגוף או קסמיול לקרקפת). משחה זו נוחה לשימוש, היא אינה מלכלכת או מסריחה ואין לה את תופעות הלוואי הכרוכות בשימוש כרוני בסטרואידים.

משחת ZORAC (טזרוטן) הינה נגזרת של ויטמין A המשמשת לטיפול טופיקלי. היא נוחה לשימוש (פעם ביום) ואינה מלכלכת.

טיפולים בקרינה אולטרה סגולית

קרינה אולטרה סגולית באורכי גל בינוניים (UVB ) הינה טיפול ותיק ויעיל.

לאחרונה התברר שניתן אף לשפר את יעילות הטפול בשימוש בטוחים צרים של קרינה זו (NARROW BAND UVB).

פובה (PUVA ) הינו טיפול בקרינה אולטרה סגולית באורכי גל ארוכים (UVA) ביחד עם נטילת כדורי פסורלן דרך הפה או מריחת פסורלן, להגברת השפעת הקרינה. זהו טיפול יעיל מאוד אולם הוא עלול להיות כרוך בתופעות לוואי מסוימות והגבלות המוטלות על הפציינט בעת הטיפול (חייבים להרכיב משקפי מגן מיוחדים) ולכן צריך לבדוק היטב למי הוא מתאים.

טיפולים בקרינת שמש

המרכיב העיקרי של קרינה אולטרה סגולית בקרינת השמש באזור השפלה (בניגוד לאזור ים המלח) הינו UVB. בארץ עשירת שמש כישראל ניתן לוותר על מרבית טיפולי הקרינה המלאכותית ולבצע טיפול בחשיפה מתאימה לשמש אף באזור השפלה.

חשוב להזכיר את הטיפול באזור ים המלח. לאזור זה תנאי טבע ייחודיים בעולם. המרכיב החשוב ביותר בטיפול זה הוא קרינת השמש המיוחדת לאזור זה. טיפול זה הינו יעיל ביותר. הבעיה העיקרית היא שבדרך כלל פרק הזמן המומלץ לטיפול הוא לפחות שבועיים (מומלץ 3-4 שבועות). ישראל הפכה למרכז בינלאומי חשוב לטיפול בחולי ספחת.

בכל שנה מטופלים באזור ים המלח (בעיקר באזור עין בוקק) למעלה מ- 5000 חולים, בעיקר מאירופה. מעניין שדווקא כאן בארץ, כשכל כך קל להגיע לים המלח, אין מודעות מספקת לטיפול זה. מרבית החולים שיורדים לים המלח אינם נעזרים בהנחיות רפואיות מתאימות היכולות להפוך הטיפול ליעיל הרבה יותר.

לספחת ממוקמת עקשנית שאינה מגיבה לטפולים מקובלים נוסף לאחרונה טפול בלייזר מסוג אקסיימר ((EXCIMER LASER. טיפול זה עשוי להיות טוב לנגעים ממוקמים עקשנים המוגבלים בשטחם. יתרונו בכך שהטיפול מכוון רק לאזור הנגוע. הטיפול יקר (עדיין אינו בסל הבריאות) ועדיין לא ברור מספיק הסיכון לתופעות לוואי (פיגמנטציות או תופעות מאוחרות עקב מנות גבוהות של קרינת UVA)).

טיפולים סיסטמיים

קיימות מספר תרופות הניתנות בדרך כלל דרך הפה ומיועדות למקרים הקשים של ספחת. תרופות אלו יעילות והן בטוחות כשהן ניתנות תוך מעקב רפואי מתאים.

נגזרות של ויטמין A כ- ניאותיגסון (אסיטרטין).

חומרים המפריעים בחלוקת תאים כמתוטריקסט.

במקרים קשים ביותר ניתן לטפל אף בציקלוספורין תוך מעקב מתאים (תפקודי כליה וכו’).

קבוצת התכשירים הביולוגים הינה קבוצה חדשה של תכשירים המיועדים למקרי ספחת קשה שאינם מתאימים או אינם מגיבים לכל דרכי הטיפול האחרות. תכשירים אלו פועלים כנגד מרכיבים במערכת התנגודת, בעיקר תאי T מיוחדים.

בקבוצה זו מצויים INFLIXIMAB (רמיקייד), ADALIMUMAB (הומירה), ETANERCEPT (אנברל), USTEKINUMAB (סטלרה) ו- ALEFACEPT (אמביב) .

בדרך כלל תכשירים אלו בעלי יעילות גבוהה מאוד, תופעות הלוואי מועטות (הן די בטוחות בשימוש זהיר) אולם טיפול בהם יקר מאוד.

רמיקייד (INFLIXIMAB) – ניתן באינפוזיה. לאחר הטיפול התחלתי מתן אינפוזיה שניה אחרי שבועיים ואחרי 6 שבועות. ואחר כך טיפול פעם בחודשיים. הטיפול יעיל מאוד אך קיים סיכון משמעותי לתופעות לוואי. חלקן קשורות למתן באינפוזיה (דוגמת SERUM SICKNESS או יצירת נוגדנים מנטרלים) וחלקן ללא קשר לדרך המתן כזיהום (החמרת מחלת שחפת וזיהומים אחרים), דיכוי כדוריות לבנות וגם אפשרויות לפגיעה עצבית (DEMYELINATED DISEASES) והעלאת שכיחות לימפומות.

אנברל, הומירה וסטלרה – הינן יעילות מאוד ויש להן פרופיל בטיחותי טוב.

אנברל (ETANERCEPT) ניתן בזריקות תת עוריות פעמיים בשבוע למשך 3 חודשים (או עד להשגת רמיסיה).

יומירה – ADALIMUMAB – ניתנת בזריקה תת עורית פעם בשבועיים.

סטלרה (USTEKINUMAB) – הטיפול ניתן בזריקות תת עוריות. מתן 2 זריקות ראשונות במרווח של חודש ואחר כך החל מהזריקה השלישית בתדירות של אחת לשלושה חודשים .

אמביב ALEFACEPT הוא מוותיקי הטיפולים הביולוגים. הוא ניתן בזריקה לשריר, אחת לשבוע לתקופה של שלושה חודשים. הוא בטוח לטיפול אך יעילותו נמוכה.

טיפול בנגזרת של חומצה פומרית (FUMADERM) מוכר מזה למעלה מעשרים שנים, למרות שעדיין אינו מופיע בספרי הרפואה המקובלים. טיפול זה הינו יעיל אולם עלול להיות כרוך בתופעות לוואי שונות (כאבי בטן ובחילות, גלי חום והסמקה) וצריך לבצעו תוך מעקב רפואי מסודר. חסר עדיין מספיק מידע על תופעות לוואי העלולות להיגרם מנטילה ממושכת של התרופה (נזקים בכבד, דיכוי כדוריות לבנות, פיתוח תלות ותופעות לוואי אחרות).

טיפול באקופונקטורה בידיים מקצועיות עשוי לעזור. אין עבודות מבוקרות מדויקות אך הרושם שלי שטיפול זה עשוי לעתים להביא להטבה או אף לרפוי זמני של הנגעים הפסוריאטיים.

זהירות

צריך להיזהר משימוש ממושך ולא מבוקר במשחות סטרואידיות (קורטיזון). משחות אלו מסוגלות להשיג השפעה מהירה ביותר על הנגעים הספחתיים.

אולם, בדרך כלל הן מועילות לפרקי זמן קצרים ויכול להיגרם נזק משימוש ממושך בהן. משחות המכילות סטרואידים חזקים יכולות לגרום לפגיעה בעור בעיקר לאזורי עור עדין דוגמת הפנים וקפלי עור או תופעות לוואי כלליות מספיגת המשחות תוך שימוש בהן לשטחי עור נרחבים.