הטיפולים השונים בהיפרפיגמנטציות מתחלקים בין טיפולים לעיכוב ייצור מלנין, טיפולים הגורמים להפרעה בהעברת המלנוזומים וטיפולים הפועלים לסילוק מצבורי מלנין בעור או לפירוקם.
טיפולים בהיפרפיגמנטציות
עד לאחרונה הטיפולים היו בעיקר טיפולים לעיכוב יצור מלנין. לגבי טיפולים לסילוק מצבורי מלנין, היו טיפולים בקילופי עור ולייזרים שונים שלגביהם הדעות חלוקות כפי שצוין לעיל. לא היו תכשירים יעילים היכולים לסלק או לפרק את המלנין באפידרמיס ללא פגיעה באפידרמיס. לאחרונה נוספה אפשרות לטיפול אנזימטי ספציפי לפרוק מלנין.
א) טיפולים לעיכוב ייצור מלנין
TYROSINASE הינו אנזים בעל תפקיד משמעותי בתהליך ייצור המלנין. מחקר רב הושקע בבדיקות לעיכוב (INHIBITION) של אנזים זה ומרבית תכשירי ההבהרה מכוונים לעיכוב פעילותו.
החומר הידוע והיעיל ביותר לעיכוב פעילות אנזים הטירוסינאז הינו הידרוקינון. הידרוקינון מעכב את ה- TYROSINASE . תרכובת המכונה "קליגמן" (Kligman formulation) מכילה הידרוקינון, חומצה רטינואית וסטרואיד חלש. הידרוקינון מעכב את יצור המלנין, חומצה רתינואית משפרת את חדירת ההידרוקינון והסטרואיד מונע תהליך דלקתי בשל הטיפול. תרכובת זו נחשבת כיום כתרכובת היעילה ביותר לטיפול בהיפרפיגמנטציה. עם זאת, עלול להיגרם גירוי לעור וגירוי זה עלול לגרום לפיגמנטציה לאחר דלקת.
תופעת לוואי אחרת העלולה לקרות בטיפול ממושך בהידרוקינון הינה אוכרונוזיס אקסוגנית (exogenous ochronosis) ולכן תרכובת זו אינה מומלצת לשימוש לפרקי זמן ממושכים.
תרכובות ידועות נוספות לעיכוב פעילות אנזים הטירוסינאז הן חומצה קוג'ית, ארבוטין, תמצית ליקריץ, ניאצינאמיד (חומצה ניקוטינית), חומצה אזלאית, חומצה רטינואית, אלואסין (aloesin) ועוד. בעשור האחרון הוקדש זמן רב למחקר על תכשירים לעיכוב פעילות אנזים הטירוסינאז. למרבה הצער, התכשירים החדשים הללו אינם אפקטיבים כמו ההידרוקינון.
ב) טיפולים הפועלים במנגנון של הפרעה בהעברת המלנוזומים
קיימים חומרים הפועלים דרך הפרעה בתהליך העברת המלנוזומים לקרטנוציטים. דוגמאות לחומרים אלו: ניאצינמיד (חומצה ניקוטינית), צנטראוראידין (centaureidin) וחלבונים מעכבי טריפסין (ממקור סויה STI). הבעיה שיעילות חומרים אלה בטיפול בהיפר-פיגמנטציה הינה מוגבלת.
ג) טיפולים הפועלים לסילוק מצבורי מלנין בעור או לפירוקם
קיימים טפולים שונים הפועלים לסילוק מצבורי המלנין באזורי היפר-פיגמנטציה בשכבת האפידרמיס. טיפולים אלו כוללים קילוף כימי, לייזר ו-(Intense pulse light) IPL . סילוק מלנין מהאפידרמיס מהווה מטרה עיקרית בטיפולים באמצעות קילוף כימי או טכנולוגיות אור שונות (דוגמת לייזר או IPL). טיפולים אלה מלווים בדרך כלל בדלקת וקיים סיכון ל – PIH (POST INFLAMMATORY HYPERPIGMENTATION).
טיפול לפירוק מלנין בעור
עד לאחרונה פירוק אנזימטי של מצבורי המלנין בקרטינוציטים לא היה אפשרי. לאחרונה נוסף טיפול אנזימטי לפרוק של האומלנין המהווה את המרכיב העיקרי של מלנין בעור. האנזים ליגנין פראוקסידאז (Lignin Peroxidase) אחראי לפירוק המבנה הפולימרי של האאומלנין. לאחרונה בוצעה עבודה במוצר קוסמטי המכיל את האנזים ליגנין פראוקסידז Lignin) Peroxidase).
בעבודה (personal communication) נמצא שיפור בהיפר פיגמנטציה והתבהרות בצבע העור במטופלים ממוצא אסיאתי. תכשיר המכיל את האנזים ליגנין פראוקסידאז (Lignin Peroxidase) בריכוז של 0.044% הביא להבהרה משמעותית בגוון העור בנשים ממוצא אסיאתי בעלות גוון עור 3-4 לפי פיצפטריק. כבר לאחר 28 ימי טיפול ניכרה הבהרה משמעותית בגוון העור אצל 82% מתוך 22 המשתתפות במחקר. רק מטופלת אחת סבלה מגירוי עורי קל שלא הביא להפסקת השימוש בתכשיר.
לעבודה הקלינית היו מגבלות:
קבוצת הנבדקים הייתה קטנה, לא הייתה קבוצת ביקורת והמחקר היה בתוויות גלויות (Open-label) עם טיפול של חודש אחד בלבד ללא מעקב לאחר סיום הטיפול. עם זאת האפשרות לגרום להבהרה משמעותית בעור בזמן קצר ביותר וללא גירוי העור (העלול לגרום ל PIH) הינה מרשימה.
יש צורך במחקרים מבוקרים עם קבוצות מדגם גדולות יותר ותקופות מחקר ארוכות יותר על מנת להעריך את יעילות הטיפול של התכשיר החדש.
סיכום:
הטיפולים להיפרפיגמנטציה שהיו קיימים עד התקופה האחרונה הינם לעיתים בעלי יעילות מוגבלת או תופעות לוואי משמעותיות. בטיפולים המעכבים ייצור מלנין משך הזמן עד קבלת תוצאה משמעותית הינו ארוך יחסית והטיפולים לסילוק מלנין (קילופי עור וטיפולי לייזר) מלווים בתופעות לוואי וסיבוכים (ולאור זאת קיימת מחלוקת אם הם מתאימים לטיפול בפיגמנטצית יתר, בכל ההתוויות או בחלקן).
טיפול באמצעות האנזים ליגנין פראוקסידאז (Lignin Peroxidase) פועל בדרך שונה לחלוטין מהטיפולים המוכרים הקודמים. הוא פועל לפרוק המלנין. השפעתו מהירה והרושם שהסיכון לתגובה דלקתית העלולה לגרום לפיגמנטצית יתר בעקבות דלקת הינו זניח. ובנוסף לכל האמור לעיל, מאחר והוא פועל לפרוק המלנין והמנגנון שונה מהטפולים הקיימים קיימת אפשרות לשילוב טיפולי עם תכשירים המעכבים את יצירת המלנין (דוגמת ארבוטין, הידרוקינון או חומצה קוג'ית).
ולסיכום, הטיפול החדש באמצעות האנזים ליגנין פראוקסידאז (Lignin Peroxidase) עשוי להביא בשורה חדשה לטיפול בהיפרפיגמנטציה.