נשירת שיער

נשירת שיער מפושטת החולפת מעצמה תוך מספר חודשים הינה שכיחה מאד.כדאי להיבדק אצל רופא עור דווקא כדי להימנע מהוצאות כספיות מיותרות. נשירת שיער מפושטת חולפת הינה מאורע שכיח ביותר הן בנשים והן בגברים בגילאים שונים. בדרך כלל מדובר בנשירה הקרויה טלוגן אפלוביום (TELOGEN EFLUVIUM).

טלוגן אפלוביום (TELOGEN EFLUVIUM)

טלוגן אפלוביום קורית בין חודש וחצי לארבעה חודשים לאחר מצב לחץ גופני או נפשי: מחלה קשה, לידה קשה, פציעה, ניתוח, דיאטה חריפה או מתח נפשי. בדרך כלל, הבעיה חולפת ללא כל טיפול תוך כ- 6 חודשים.

חשוב להכיר ולזהות טלוגן אפלוביום. זיהוי נכון של סוג זה של נשירת שיער יכול למנוע סבל רב והפסד ממון. אם ברור לחולים, שהנשירה אצלם הינה בעיה חולפת, הרי שהמתח הנפשי הכרוך בנשירה הינו קל יותר.

חלק גדול מהחולים הסובלים מטלוגן אפלוביום מוציאים לשווא סכומי כסף גדולים על טיפולים ותכשירים שונים לצימוח שיער. מאחר והבעיה חולפת תוך 6 חודשים, הרי אף ללא טיפול הייתה שוב צמיחת שיער.

מספר עובדות על זקיקי השיער

בזקיקי השיער בעור מיוצר השיער. לכל זקיק שערה יש מחזוריות בפעולתו. יש לו תקופת צמיחה (אנגן) ואחר כך תקופה קצרה של מנוחה (טלוגן). בבני אדם זקיקי השיער השונים בגוף מצויים כל אחד בשלב אחר של המחזור, וזאת בניגוד לחלק מבעלי החיים בהם יש תיאום (סינכרוניזציה) במחזורי זקיקי השערות עם כניסה משותפת באותו זמן לעונת המנוחה. הכניסה המשותפת של זקיקי השיער למנוחה בבעלי חיים שונים, היא המביאה לנשירה עונתית אצלם.

בבני אדם כל זקיק שערה נמצא בשלב אחר במחזור. בין 80 ל- 90 אחוזים מזקיקי השיער הינם מצב צמיחה (אנגן), והשאר במנוחה(טלוגן).

מה קורה בטלוגן אפלוביום

בעקבות מצב לחץ גופני או נפשי יש מעבר מוקדם של זקיקי השערות, המצויים במצב של צמיחה, למצב של מנוחה (טלוגן), וכמות השיער פוחתת.

הנשירה קורית 1.5 עד 4 חודשים לאחר מצב הלחץ. כל מצב של לחץ גופני או נפשי יכול לגרום לכך: מחלה קשה, לידה קשה, פציעה, ניתוח, דיאטה חריפה או מתח נפשי קשה. אם יש לחולה נשירה קלה קודמת (כמו התקרחות אצל גברים), הרי טלוגן אפלוביום יכול להבליטה.

נשירת שיער הקורית באשה מספר חודשים לאחר לידה דומה לטלוגן אפלוביום. בעת ההריון, בשל ההשפעה ההורמונלית, מצויים יותר זקיקי שיער בשלב צמיחה. בעקבות הלידה והשינוי ההורמונלי, קבוצה גדולה של זקיקי שיער נכנסים למצב מנוחה, דבר הגורם לעתים קרובות לנשירה המתחילה כחודשיים עד ארבעה לאחר הלידה.

גורמים נוספים לנשירת שיער מפושטת

קיימים גורמים שונים היכולים להביא לנשירת שיער מפושטת וכדי לבררם כדאי לפנות לרופא עור:

1) הפרעות הורמונליות ובעקר הפרעות בבלוטת המגן.

2) גורמים כימיים או תרופות שונות – הרעלת טליום (יכולה להיות מקרית או כנסיון לרצח), תרופות למניעת קרישה כ”קומדין”, או”הפרין”. תרופות ציטוטוקסיות, הניתנות במחלות ממאירות שונות.

3) אנמיה או חוסר ברזל, לעיתים אף ללא אנמיה גלויה.

4) איבוד שיער אנדרוגנטי (איבוד שיער גברי) – בדרך כלל רואים את ההתקרחות האופיינית לגברים בצורת מפרצים בצידי המצח, או ברוב הקרקפת, אולם לעיתים קרובות נשירה”גברית” בנשים יכולה להביא לנשירת שיער מפושטת.

5) מחלה כרונית קשה, גידולים, זיהומים או מחלה אחרת.

לפני שנקבעת אבחנה של טלוגן אפלוביום צריך לבדוק ולשלול את הגורמים הרשומים לעיל. רופא עור הוא הכתובת להערכה ראשונית.פניה ישירה לקוסמטיקאית או לרוקח כדי לבקש “משהו” לשיער הינה טעות העלולה לעלות ביוקר.

בטלוגן אפלוביום האבחנה בדרך כלל ברורה. לעיתים קרובות יש סיפור של מתח גופני או נפשי, שקדם לנשירה ב- 1.5 עד 4 חודשים.

טיפול

אם נעשתה אבחנה של טלוגן אפלוביום אין צורך כלל בטיפול. אותם זקיקי שיער שנכנסו למצב מנוחה יעברו לבסוף למצב צמיחה ויושג שוב המצב שמעל 80 אחוזים מזקיקי השיער יהיו במצב של צמיחה (אנגן).

לסיכום

לסובלים מנשירת שיער מפושטת מומלץ לפנות לרופא עור להערכת הגורם לנשירה.

לעתים מדובר בגורם הניתן לטיפול אולם לעתים קרובות המדובר בטלוגן אפלוביום, שהיא נשירה החולפת מעצמה אף ללא טיפול תוך כ- 6 חודשים.

חבל להוציא כסף לריק על תכשירים שונים “לצמיחת שיער”. מאחר והשיער צומח אף ללא כל טפול הרי שמתן טפולים שונים עלול להטעות וליצור רושם שטפולים אלו יעילים והם הגורם לצמיחת השיער.

נשירה אנדרוגנטית

תהליך ההתבגרות מלווה בנשירת שיער הן בגברים והן בנשים. נשירה זו המופיעה בדרך כלל בגיל העמידה קרויה נשירה אנדרוגנטית(נשירה גברית תורשתית). היא קרויה כך מאחר והיא מופיעה בעיקר בגברים.

המנגנון המדויק לנשירה האנדרוגנטית אינו ברור דיו. ברור שגורמים גנטיים תופשים תפקיד חשוב בקיומה של נשירה זו.

בסריסים (גברים העוברים סירוס) אין נשירה אנדרוגנטית (בתנאי שהסירוס נעשה לפני תחילת הנשירה). עובדה זו מדגימה את חשיבות התפקיד שתופשים הורמוני המין הזכריים (אנדרוגנים) בנשירה האנדרוגנטית.

התקרחות אנדרוגנטית בגברים נוטה להתפתח באחד ממספר מסלולים מוכרים. בצורת מפרצים, בצורה של נשירה מכוון המצח לכוון הצד האחורי (פרונטואוקסיפיטלית) או באזור הקודקוד.

נשים נוטות לפתח נשירת שיער מפושטת יותר (מפוזרת בכל הראש) המתפתחת לעתים קרובות לאחר הכניסה לתקופת הבלות.

למרות שגורמים גנטיים משחקים תפקיד חשוב בהתפתחות של נשירה אנדרוגנטית לא ניתן לחזות בצורה מהימנה את התוצאות בפציינט הבודד על בסיס ההיסטוריה המשפחתית.

חשוב לדעת שבנשירה האנדרוגנטית זקיקי השערות בקרקפת אינם נעלמים. במקום שיער ארוך רגיל זקיקי השערות מיצרים שיער עדין מיקרוסקופי (VELLUS HAIR) שכמעט אינו נראה. בטפולים התרופתיים השונים מנסים לגרום לשנוי בזקיקי השערות ולגרום להם להתחיל ליצר שוב שיער ארוך (TERMINAL HAIR).

חשוב להבדיל בין נשירה חולפת בה זקיקי שיער רבים מגיעים יחד למצב מנוחה אולם לאחר מכן יצמיחו שוב שערות רגילות לבין נשירה אנדרוגנטית שם זקיקי השערות מתחילים ליצר באופן קבוע שיער מיקרוסקופי (VELLUS HAIR).

נראה שאין עדיין טפול יעיל מאוד לנשירת שיער אנדרוגנטית (סירוס גברים לפני תחילת הנשירה עדיין אינו טפול מקובל ולא נראה שהוא עומד להפוך לכזה). במקרים מסוימים טפולים תרופתיים או כירורגים יכולים לסייע באופן חלקי.

לעיתים, הרגעת הפציינטים והבטחה שהמהלך בדרך כלל הינו איטי והם אינם עומדים להפוך מיד לקרחים הינה הגישה הטובה ביותר.