פטריות הינן קבוצה גדולה של אורגניזמים הדומים לצמחים. ההבדל העיקרי מצמחים הוא שפטריות אינן מסוגלות לבצע פוטוסינתזה (יצור חומר אורגני מדו תחמוצת הפחמן ומים בעזרת אנרגית השמש). בציבור מכירים את פטריות המאכל הגדולות, אולם הפטריות הגורמות למחלות העור הן זעירות וניתן לראותן רק בעזרת מיקרוסקופ.
הפטריות פוגעות בציפורניים, בשיער, או בשכבה השטחית של העור (השכבה הקרנית). בדרך כלל, אין הן מסוגלות לחדור לרקמה חיה.
סוגי פטריות והביטוי בעור
הפטריות הפוגעות בבני אדם מתחלקות בעיקרן לשתי קבוצות.
האחת השמרים, והשנייה הדרמטופיטים.
א. משפחת השמרים כוללת את הקנדידה ואת פטריית השמש- הקנדידה היא פטריה שכיחה היכולה לגרום ל"דלקת באזורי חיתולים" אצל תינוקות, לדלקת בפה בעיקר בתינוקות וזקנים, לפטרת נרתיק (בעיקר בנשים) ולפטריה במיטת הציפורניים בידיים אצל עקרות בית. פטרית שמש פוגעת בעור הגוף. היא מפריעה לשיזוף ובקיץ נשארים כתמים בהירים בעור השזוף.
ב. משפחת הדרמטופיטים יכולה לגרום לפטרת בציפורניים, בשיער ובעור באזורי גוף שונים. בעור יכולה להיות פטרת בין אצבעות הרגליים, בכפות רגליים או ידיים, במפשעות ובעור הגוף.
צורת הביטוי הקליני נקבעת בעיקר לפי המיקום של הפטריה:
בעור הגוף – אזורי אודם עם קשקשת. לעתים קרובות שולי האזור הנגוע מודלקים יותר. שכיחה מאד צורה טבעתית, בה יש התפשטות התופעות הדלקתיות של הפטריה סביב (בצורת טבעת).
בין אצבעות הרגליים– אודם וקילופים, בדרך כלל עם גרד ניכר.
בכפות הרגליים או בכפות הידיים – אודם עם קשקשת, לעתים רחוקות שלפוחיות.
בציפורני הרגליים או הידיים – החלק הנגוע בציפורניים מעובה וצבעו חום צהבהב. קצות הציפורניים הנגועות "מכורסמות".
במפשעות – אודם עם קילופים, בדרך כלל מלווה בגרד ניכר.
בראש (גזזת) – אזורים של שערות קצוצות עם קשקשת או עם דלקת סביב זקיקי שערות.
ההדבקה
הפטריות הדרמטופיטיות הפוגעות בבני אדם יכולות לבוא משלושה מקורות: מבני אדם אחרים הנגועים בפטריות, מכלבים וחתולים הנגועים בפטריות או מאדמה. פטרת מודלקת (עם שלפוחיות ומוגליות בנוסף לאודם וקשקשת) נגרמת בדרך כלל מפטריות שמקורן מבעלי חיים נגועים או מאדמה.
ההדבקה קורית בדרך כלל במגע עם חלקיקי פטריה. מקור שכיח לפטריה בעור המפשעה, הידיים או הגוף, הינו הדבקה (העברה) מפטריה ברגליים של החולה עצמו. פטרת הציפורניים הקשה לרפוי, מהווה מקור הדבקה מתמשך.
בדרך כלל, כושר ההדבקה הפטריתי הינו נמוך. לעתים קרובות, רק לאחר חשיפה חוזרת ומתמשכת לפטריה במשך שנים, יש לבסוף צמיחה במקום החדש בעור החולה עצמו או בעור של חולים אחרים.
טיפול בפטריות
חשוב לדעת להבחין בין פטריות בעור לדלקות עור מסיבות אחרות. הטיפול שונה לחלוטין, במרבית המקרים ניתן לעשות האבחנה לפי המראה הקליני. לעתים יש צורך בבדיקה מיקרוסקופית ובתרבית לפטריות. יש בידינו מגוון גדול של תכשירים נגד פטריות, הן במשחות והן במתן דרך הפה ומתוכו ניתן לבחור בטפול המתאים ביותר.
א. תכשירי מריחה לעור
מיקונזול (דקטרין), קלוטרימזול (אגיסטן, מיקוהרמל), איזוקונזול (איזוגן) וביפונזול (אגיספור) הינן נגזרות שונות ממשפחת האימידזולים. הן יעילות נגד דרמטופיטים ונגד שמרים גם יחד. פעולה דומה יש לציקלופירוקס (ציקלודרם או בטרפן) ואמורולפין. משחות של טרבינפין (למיזיל, פטיר) ובוטנפין (מנטקס) יעילות מאוד (בעיקר כנגד דרמטופיטים) ומאפשרות טפול יעיל קצר יותר.
טולנפט (פיטרקס), פיטודרם, ויטפילד, פיטריזן וניסטטין הינם תכשירים נגד פטריות מהדור הישן. חשוב לדעת, שניסטטין פועל נגד קנדידות אך אינו פועל נגד דרמטופיטים.
ב. תכשירים ללקיחה דרך הפה
טרבינפין (שמות מסחריים: טרבינפין או למיזיל) הינו תכשיר יעיל מאוד כנגד דרמטופיטים עם תופעות לואי מועטות בלבד. רק לעתים רחוקות יש עליה באנזימי כבד או פריחה אלרגית. ניתן להשיג תוצאות טובות מאוד בקורס טיפולי קצר יותר מאשר בטיפולים ותיקים יותר. זהו טפול יעיל כנגד דרמטופיטים (שהינם הגורם העיקרי לפטרת צפורניים). בקורס טיפולי של 4 חודשים ניתן להגיע לרפוי ציפורני רגליים בכ- 60-80 אחוזים מהמטופלים. התוצאות טובות יותר אצל צעירים
פלוקונזול (פלוקנול או טריקן) – תכשיר הפועל כנגד דרמטופיטים וקנדידות גם יחד. יעילותו כנגד דרמטופיטים (לדוגמה פטרת צפורניים) הינה פחותה משל טרבינפין (למיזיל).
איטרהקונזול (ספורנוקס או איטרנול) – תכשיר הפועל כנגד דרמטופיטים ושמרים גם יחד. יעילותו כנגד דרמטופיטים פחותה מעט משל טרבינפין (למיזיל).
ניזורל (קטוקונזול) הינו תכשיר ממשפחת האימידזולים הפועל נגד דרמטופיטים ושמרים (קנדידות ופטריות שמש) גם יחד. הבעיה העיקרית הכרוכה בשימוש בו הינה סכנה של נזק חמור לכבד, בעיקר בשימוש ממושך (הסיכון לכך הינו קטן מאוד , כנראה בחולה אחד מתוך 10,000 המקבלים תרופה זו) ולכן השמוש בו מועט.
גריפולין (גריזאופולבין) הינו תכשיר ותיק כנגד דרמטופיטים. גריפולין אינו פועל נגד שמרים ולכן אינו מתאים לטיפול נגד פטריות שמש או קנדידות. גריפולין הינו תכשיר ותיק ויעילותו נופלת מטרבינפין ואיטרהקונזול אבל עדיין הינו תרופת הבחירה בחלק ממקרי גזזת.
* תגובות בין תרופתיות: קטוקונזול, פלוקונזול ואיטרהקונזול שיכים לקבוצה הכימית של האזולים ובשמוש עם תרופות שונות אחרות יכולה לעתים להיות הגברה או החלשה של פעילות אותן תרופות.
מתי כדאי לטפל בתכשירים דרך הפה?
יש צורך בטיפול דרך הפה בכדורים בפטרת ציפורניים, בפטרת הראש (גזזת) , בפטרת גוף מפושטת ובפטרת רגליים עקשנית. בפטרת עורית בין אצבעות הרגליים בדרך כלל ניתן להסתפק בשימוש בתכשירים למריחה מקומית.
טיפול בפטרת ציפורניים
פטרת ציפורניים שכיחה ביותר בגילאים המבוגרים. פטרת זו נאחזת בציפורן בעקשנות. בדרך כלל לא ניתן לרפאה בטיפולים מקומיים ולריפוי יש צורך בטיפול ממושך בכדורים.
לעתים קרובות הפטריה בציפורן מדביקה אזורים אחרים בגוף (לעתים ההתפשטות מהציפורניים קורת רק לאחר שנים). לעתים היא אף מדביקה בני בית אחרים.
קיימות מספר גישות טיפוליות אפשריות:
א) כדורים דרך הפה:
טיפול בכדורי טרבינפין (למיזיל) או איטרהקונזול (איטרנול). הטיפול בהם ממושך ואורך כ- 4 חודשים . גם עם טיפול ממושך זה הסיכוי לריפוי מלא מפטריה בציפורני הרגליים הינו 60-80 אחוזים. התוצאות טובות יותר בצעירים.
שילוב של כדורים דרך הפה עם טפול להמסת הציפורן עשוי לקצר את משך הטיפול ואף להשיג אחוזי הצלחה גבוהים יותר.
ב) טיפול טופיקלי (חיצוני, במריחה)
מרבית התכשירים הטופיקלים אינם מתיימרים לרפא ציפורניים. טפות דקטרין, אגיסטן, אגיספור, מיקוהרמל ותכשירים אחרים מסוגלים לשפר מצב הציפורניים ולהקטין סיכון הדבקה של אזורים אחרים.
תכשירים או טפולים המתיימרים להשיג רפוי:
א) AGISPOR ONYCHOSET הינו סט להמסת הציפורן הנגועה בפטריה על ידי אוריאה 40% בשלוב עם תכשיר נגד פטריה (ביפונזול). הוא מכיל גם פלסטרים להגנה על העור מסביב לצפורן.
ב) יש תכשירים כנגד הפטריה בציפורן שהינם בעלי פעילות וחדירות מיוחדת: תכשיר עם ציקלופירוקס הקרוי BATRAFAN NAIL LAQUER ותכשיר עם אמורולפין הנקרא LOCERYL.
תכשירים אלו מתיימרים להשיג רפוי ציפורניים בטיפול ממושך. הבעיה היא, שלפי ניסיוני, בדומה לתכשירים אחרים להמסת צפורן וטפול מקומי בטיפול החיצוני בלבד נגד פטריות ללא תוספת של למיזיל או תכשיר אחר דרך הפה אפשרי להשיג ריפוי רק במקרים חריגים ובדרך כלל צומחת הציפורן שוב עם פטריה. למרות זאת, עם התכשירים הללו ניתן להשיג שיפור גדול במצב הציפורניים (יותר מתכשירים אחרים).
ג) טיפולים בלייזר או ב- PDT (טיפול פוטודינמי) קיימים מכונים שונים בארץ לטיפול זה. לדאבוני הרושם שבדרך כלל לא ניתן להשיג רפוי פטרת ציפורניים בטפולים אלו (לאחר סדרת טפולים נראה כאלו יש רפוי אולם בדרך כלל יש חזרה של הפטריה).
* לאלו שאינם רוצים בטיפול דרך הפה, או שיש הוראות נגד לטיפול זה, ניתן לתת טיפול מקומי קבוע שימנע הדבקה של מקומות אחרים בגוף או של בני בית אחרים. התכשירים האימידזולים: אגיספור, אגיסטן, מיקוהרמל, דקטרין אוBATRAFAN NAIL LAQUER .
חשוב לדעת
פטריות "אוהבות" משחות עם קורטיזון. שימוש במשחה עם קורטיזון בלבד, יכול לגרום להתפשטות מהירה של הפטריות.
בטיפול נגד פטריות רצוי להמשיך לפחות עשרה ימים לאחר ריפוי קליני. שרידי פטריות, שכבר אינם גורמים לדלקת עור, עלולים לשוב ולהתפתח אם לא משלימים הטיפול.