ספחת

למעלה משני אחוזים של האוכלוסייה חולה בספחת, אולם אצל חלק מחולים אלה המחלה כה קלה שאף אינם פונים לטיפול.

הגורם למחלה לא ברור.

הליקוי הבסיסי החשוב ביותר הינו הגברה בקצב חלוקת תאי השכבה העילית בעור. בשנים האחרונות התברר כי לתאים לבנים מסוימים (לימפוציטים מסוג T) תפקיד בסיסי חשוב ביותר בגרימת המחלה.

למחלה נטיה תורשתית. בשליש מהחולים ידוע על חולה נוסף במשפחתם.

צורות קליניות של ספחת

הספחת יכולה להופיע בצורות שונות.

הצורה השכיחה ביותר היא "ספחת מצויה" עם הופעת רבדים אדומים עם קשקשת באזורי המרפקים, הברכיים והקרקפת.

הפיזור בעור יכול להיות מוגבל לאזורים אלו או להיות מפושט.

 קיימים מספר סוגים מיוחדים של ספחת:

"ספחת הפוכה" בה הנגעים מופיעים דווקא באזורי הבושת, מפשעות, בתי שחי וקפלי גוף אחרים.

"ספחת טיפתית" בה הנגעים דומים לטיפות והתפרצויות קשורות לזיהום בדרכי נשימה עליונות.

קיימות צורות קשות נדירות, בהן מרבית שטח הגוף נגוע או שיש הופעת מוגליות בעור.

המוגליות יכולות להיות ממוקמות בכפות הידיים הרגליים, או מפושטות בעור.

אצל חלק קטן מחולי הספחת מלווה המחלה העורית בדלקת מפרקים, אולם פרט לכך מוגבלת המחלה לעור.

מהלך המחלה וגורמים להחמרה

בספחת יש החמרות או הקלות עצמוניות לעתים עד כדי העלמות התופעות העוריות באופן זמני.

גורמים שונים יכולים לגרום להחמרה או להטבה: ספחת טיפתית מופיעה לעתים לאחר זיהום חיידקי בלוע.

קיימות מספר תרופות העלולות לגרום להחרפה, כחוסמי ביתא, ליתיום או תרופות אנטימלריות.

גורם חשוב בהחמרות של ספחת הינו מתח נפשי, ומאידך גיסא, יכולה להיות הטבה במצב של מרגוע נפשי.

בדרך כלל קרינה אולטרה סגולית, המצויה אף בקרינת השמש, מטיבה מאד בספחת.

תופעה מוכרת בספחת הינה תופעת קבנר. באזורי טראומה מיכנית (שפשוף, חתכים או כוית שמש) מופיעים נגעים ספחתיים ויתכן וזוהי הסיבה להתחלה השכיחה של ספחת במרפקים.

ספחת הינה מחלה כרונית. החולים נזקקים לטיפול במשך תקופות ארוכות ולכן חשוב לנסות להשתמש בטיפולים יעילים, שאינם מזיקים אף בטפול ממושך.

בתוך מגוון הטיפולים הקיימים ניתן לבחור לכל חולה את הטיפול המתאים לו ביותר.