פסוריאזיס (ספחת) – אבחון וטיפול

מהלך המחלה וגורמים להחמרה

בספחת יש החמרות או הקלות עצמוניות לעתים עד כדי העלמות התופעות העוריות באופן זמני. גורמים שונים יכולים לגרום להחמרה או להטבה: ספחת טיפתית מופיעה לעתים לאחר זיהום חיידקי בלוע. קיימות מספר תרופות העלולות לגרום להחרפה, כחוסמי ביתא, ליתיום או תרופות אנטימלריות. גורם חשוב בהחמרות של ספחת הינו מתח נפשי, ומאידך גיסא, יכולה להיות הטבה במצב של מרגוע  נפשי. 

בדרך כלל קרינה אולטרה סגולית, המצויה אף בקרינת השמש, מטיבה מאד בספחת.

תופעה מוכרת בספחת הינה תופעת קבנר. באזורי טראומה מכנית (שפשוף, חתכים או כוית שמש) מופיעים נגעים ספחתיים  ויתכן וזוהי הסיבה להתחלה השכיחה של ספחת במרפקים.

טיפול בספחת

בטיפול בספחת קיימות אפשרויות שונות, ויש להתאים אותו לכל חולה לפי סוג הספחת שלו ומצבו. קודם כל, חשוב ביותר להסביר לחולה החדש מהות המחלה, ולסלק אמונות שוא שונות הקיימות בציבור:

ספחת איננה מחלה מדבקת, לא במגע גופני ולא בדרך אחרת כלשהי. 

חשוב להבהיר שזוהי מחלה כרונית ויש צורך בטיפול מתמשך. 

אין בטיפולים השונים הקיימים כיום טיפול כלשהו המרפא את המחלה מיסודה. כל הטיפולים הינם להעלמת הנגעים בעור אולם לאחר הפסקת הטיפול בדרך כלל לאחר תקופת הפוגה ישובו הנגעים.

הטיפולים השונים כוללים טפולים טופיקלים (במריחה) וסיסטמיים.

טפולים טופיקלים

חומרים משמנים שונים וחומצה סליצילית עוזרים בהסרת הקשקשת.

משחת אנטרלין הינה טיפול ותיק שהשתמשו בו בעיקר תוך אשפוז בבית חולים. דיטרוקרם הינו תכשיר של אנטרלין המאפשר שימוש בבית במריחה למחצית השעה בלבד כל יום. דיטרוקרם מכתים ביגוד או חלקי אמבט וצריך לדאוג להגנה. 

 אף הזפתים השונים הינם תכשירים ותיקים וטובים אלא שהינם מלכלכים ובעלי ריח. אלפוסיל הינו תזקיק של זפת שהינו בעל ריח זפת אולם אינו מלכלך. 

השימוש במשחות סטרואידליות שונות (קורטיזון) שכיח מאד. הן נוחות לשימוש מאחר ואינן מלכלכות ואין להן ריח רע. למרבה הצער יעילותן מוגבלת ושימוש ממושך בהן עלול להיות כרוך בתופעות לוואי.

CALCIPOTRIOL הינו נגזרת של ויטמין D הפועלת כנגד ספחת. קצב פעולתה איטי ולכן היא ניתנת בשלוב עם קורטיזון (דייבובט, קסמיול או אנסטילר). תערובת זו נוחה לשמוש, היא אינה מלכלכת או מסריחה והסיכון לתופעות הלוואי הכרוכות בשימוש כרוני בסטרואידים קטן. 

אלידל (PITACROLIMUS) או פרוטופיק (TACROLIMUS) הינן משחות מקבוצת ה- CALCINEURIN INHIBITORS. שימושן העיקרי בספחת בקפלים או בפנים. 

טיפולים שונים בקרינה אולטרה סגולית

קרינה זו באורכי גל בינוניים (UVB) הינה טיפול ותיק ויעיל. לאחרונה התברר שניתן אף לשפר את יעילות הטיפול בשימוש בטוחים צרים של קרינה זו (NARROW BAND UVB).

פובה (PUVA) הינו טיפול בקרינה אולטרה סגולית באורכי גל ארוכים 

(PUVA) ביחד עם נטילת כדורי פסורלן דרך הפה או מריחת פסורלן, להגברת השפעת הקרינה. זהו טיפול יעיל מאוד אולם הוא עלול להיות כרוך בתופעות לוואי מסוימות והגבלות המוטלות על הפצינט בעת הטפול (חיבים להרכיב משפקי מגן מיוחדים) ולכן צריך לבדוק היטב למי הוא מתאים.

חשוב לדעת, שהמרכיב העיקרי של קרינה אולטרה סגולית בקרינת השמש באזור השפלה (בניגוד לאזור ים המלח) הינו UVB. בארץ עשירת שמש כישראל ניתן לוותר על מרבית טיפולי הקרינה המלאכותית ולבצע טיפול בחשיפה מתאימה לשמש אף באזור השפלה.

חשוב להזכיר את הטיפול באזור ים המלח. לאזור זה תנאי טבע יחודיים בעולם. המרכיב החשוב ביותר בטיפול זה הוא קרינת השמש המיוחדת לאזור זה. טיפול זה הינו יעיל ביותר. הבעיה העיקרית היא שבדרך כלל פרק הזמן המומלץ לטיפול הוא לפחות שבועיים (מומלץ 3-4 שבועות). ישראל הפכה למרכז בינלאומי חשוב לטיפול בחולי ספחת. בכל שנה מטופלים באזור ים המלח אלפי חולים, בעיקר מארופה.  

למרבה הצער, חלק מהחולים מהארץ שיורדים לים המלח אינם נעזרים בהנחיות רפואיות מתאימות היכולות להפוך הטיפול ליעיל יותר.

בספחת ממוקמת עקשנית שאינה מגיבה לטפולים מקובלים ניתן לטפל בלייזר מסוג אקסיימר ((EXCIMER LASER או במנורת אור מרוכז של UVB בעוצמה גבוהה (VTRAC). טפול זה עשוי להיות טוב לנגעים ממוקמים עקשנים המוגבלים בשטחם. יתרונו בכך שהטפול מכוון רק לאזור הנגוע. 

תרופות במתן דרך הפה

קיימות מספר תרופות הניתנות בדרך כלל דרך הפה ומיועדות למקרים הקשים של  ספחת. אלו נגזרות של ויטמין A  כ-  ניאותיגסון (אסיטרטין) וחומרים המפריעים בחלוקת תאים כמתוטריקסט.  תרופות אלו יעילות אך הן בטוחות לשמוש כשהן ניתנות תוך מעקב רפואי מתאים (תפקודי כבד וכו'). במקרים קשים ביותר ניתן לטפל אף בציקלוספורין תוך מעקב מתאים (תפקודי כליה וכו'). טפול באוטזלה (APREMILAST) הינו טפול חדש הפועל על ידי עכוב האנזים PDE4 השותף לתהליכים דלקתיים בגוף.

תכשירים ביולוגים

קבוצת התכשירים הביולוגים הינה קבוצה חדשה יחסית של תכשירים הפועלים באופן ממוקד על תהליכים במערכת החסונית של הגוף. טפולים אלו יעילים מאוד והביאו לשנוי גדול בטפול בפסוריאזיס. הטפולים הביולוגים יקרים מאוד ומיועדים למקרי ספחת קשה שאינם מתאימים או אינם מגיבים לדרכי הטיפול האחרות. בטפולים אלו מופעלים נוגדנים כנגד מרכיבים במערכת החסונית, בעיקר תאי T מיוחדים או ציטוקינים המופרשים בהשפעת תאי T, האחראים לתסמיני מחלת הספחת. 

בקבוצת התכשירים הביולוגים מצויים רמיקייד (INFLIXIMAB), הומירה (ADALIMUMAB),  אנברל (ETANERCEPT), סטלרה (USTEKINUMAB).  התכשירים החדשים ביותר הינם מעכבי  IL17, קוסנטיק (SECUKINUMAB) וטאלץ-  TALTZ (IXEKIZUMAB) ומעכבי IL23, טרמפיה (GUSELKUMAB) וסקייריזי (RISANKIZUMAB).

מאחר והתרופות הביולוגיות פועלות על מערכת החסון יש חשש לעליה בשכיחות זיהומים שונים ובסיכון להתפתחות גידולים סרטניים. נראה שהסHכון לכך קטן ביותר אך צריך לבדוק שלחולים אין זיהום סמוי דוגמת שחפת או צהבת ואין רקע של גידולים סרטניים. 

הטפול בתרופות הביולוגיות יקר מאוד. לאחרונה פותחו תרופות הדומות בפעילותן לתרופות הביולוגיות השונות (במנגנון הנקרא BIOSIMILAR) וצפויה הוזלה בעלותן.

טיפול בנגזרת של חומצה פומרית (FUMADERM) מוכר למעלה מארבעים שנים. טפול זה הינו יעיל אולם עלול להיות כרוך בתופעות לוואי שונות (כאבי בטן ובחילות, גלי חום והסמקה) וחסר מידע על תופעות לוואי העלולות להיגרם מנטילה ממושכת של התרופה (נזקים בכבד, דיכוי כדוריות לבנות, פיתוח תלות ותופעות לוואי אחרות).

טפול באקופונקטורה עשוי לעתים להביא להטבה או אף לרפוי זמני של הנגעים הפסוריאטיים.

צריך להזהר משימוש ממושך ולא מבוקר במשחות סטרואידיות. שימוש ממושך במשחות המכילות סטרואידים חזקים יכול לגרום לפגיעה בעור בעיקר באזורי עור עדין דוגמת הפנים וקפלי עור או תופעות לואי סיסטמיות מספיגת המשחות תוך שימוש בהן לשטחי עור נרחבים.

לסיכום 

ספחת הינה מחלה כרונית. החולים נזקקים לטיפול במשך תקופות ארוכות ולכן חשוב לנסות להשתמש בטיפולים יעילים, שאינם מזיקים אף בטפול ממושך.     
בתוך מגוון הטיפולים הקיימים ניתן לבחור לכל חולה את הטיפול המתאים לו ביותר.