שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) - רפואה אסתטית ועור

שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר)

הרפס זוסטר מאופיין בהופעת קבוצות שלפוחיות על רקע דלקתי בפיזור של חצי חגורה על פני צד אחד של הגוף. הגורם הינו הנגיף הגורם לאבעבועות רוח (VARICELLA). הרפס זוסטר (שלבקת חוגרת) נגרם על ידי הווירוס של אבעבועות רוח (VARICELLA ZOSTER VIRUS). הוא מאופיין בכאב חד צדדי ובתפרחת שלפוחיתית בצד אחד של הפנים או הגוף בצורת חצי חגורה. הרפס זוסטר בדרך כלל מופיע בגילאים מבוגרים למרות שלעתים ניתן לפגוש אותו גם בצעירים. בילדים הופעה שלה נדירה.

הגורם להרפס זוסטר

הנגיף הגורם להרפס זוסטר הינו אותו נגיף הגורם לאבעבועות רוח (נגיף הוריצלה זוסטר). במרבית החולים יש סיפור עבר של אבעבועות רוח. נראה שבעת שהחולה סבל מאבעבועות רוח בילדותו נשאר הנגיף בצורה רדומה בתאי עצב ובתנאים מסוימים הוא מסוגל להתעורר ולגרום לשלבקת חוגרת. תנאים אלו קשורים לנסיבות הזיהום הראשוני באבעבועות רוח (זיהום קל שלא הביא לחיסון שלם) או לשנוי בתנגודת החולה.

התמונה הקלינית

הרפס זוסטר מאופיין על ידי קבוצות של שלפוחיות כואבות על רקע דלקתי. הפריחה מתפרשת על פני דרמטום אחד או שניים (דרמטום הינו שטח עור המעוצבב על ידי עצב תחושתי) ואינה חוצה את קו האמצע.

חום, הרגשת מחלה, כאבי ראש וכאב ממוקם באזור שבו תהינה השלפוחיות מופיעים בדרך כלל בין יום אחד ל- 4 ימים לפני הופעת הפריחה השלפוחתית. אין לראות שלפוחיות אולם האזור בו הן תופענה הינו בדרך כלל רגיש יותר למגע (עם היפראסטזיה).

 השלפוחיות מופיעות בצורת חצי חגורה בצד אחד (מכאן השם שלבקת חוגרת). השלפוחיות גדלות ומתמגלות ואחר כל נוצרים גלדים. ריפוי מלא נצפה בדרך כלל תוך 3-2 שבועות. בדרך כלל יש הגדלת בלוטות לימפה אזוריות. הצטלקות עלולה להיגרם תוך כדי רפוי השלפוחיות.

כאב של הרפס זוסטר הינו לעתים קרובות חזק ביותר. הכאב המופיע עוד לפני הופעת הפריחה יכול לחקות התקף לב או התקף אבני כליות. שלב זה (לפני הופעת השלפוחיות) הוא קשה ביותר לאבחנה ולעיתים עולות אבחנות שונות אחרות כהתקפת לב או תהליך תוך בטני חריף.

בדרך כלל הכאב של הרפס זוסטר חולף עם נשירת הגלדים. בחלק מהחולים (בכ- 15%) ממשיכים כאבים עזים רפוי העור. תופעה זו קרויה נויראלגיה פוסט הרפטית ( POST HERPETIC NEURALG ) והינה סיבוך הקים בעיקר בחולים מבוגרים או עם הפרעות בתנגודת.

צורות מיוחדות של הרפס זוסטר

"הרפס סינה הרפטיקום" הינה צורה נדירה של זהום על ידי הרפס הגורם כאבים אופיניים ללא הפריחה העורית.

פגיעה בסעיף האופטלמי (העיני) של ה- TRIGEMINAL NERVE (העצב החמישי המעצבב את הפנים) עלולה לגרום לנזק תוך עיני.

צורה מיוחדת משלבת פגיעה בעצב השמיני (עצב השמיעה) עם פגיעה בעצב השביעי, ה- FACIAL NERVE , תוך כדי מעברו באוזן. בסוג זה יש הופעה של שלפוחיות ההרפס על עור התוף ובתעלת האוזן החיצונית, יחד עם שיתוק או חולשה של מחצית הפנים בשל הפגיעה בעצב השביעי. לעיתים יש גם רעשים באוזן (טיניטוס), סחרחורת או פגיעה בשמיעה.

הרפס זוסטר של עצבים סקרלים (באזור חוט השדרה התחתון) יכול לגרום להפרעה במתן שתן.

הרפס זוסטר עלול להתפשט מעבר לדרמטום שנפגע. הדבר קורה בעיקר בחולים עם הפרעות בתנגודת, בעיקר בחולי לימפומה, לויקמיה וסרטנים של חזה, ריאה או המערכת הגניקולוגית.

התפשטות מעטה של שלפוחיות בעור (מעבר לדרמטום) יש בכרבע מחולי הרפס זוסטר.

בכ- 10% מחולים אלו יש התפשטות קשה הן לעור והן לאיברים פנימיים.

הרפס זוסטר בחולים עם תנגודת ירודה

הרפס זוסטר שכיח בחולים עם הפרעות במנגנון החיסוני (בעיקר בחולים עם לימפומות). בחולים אלו הוא אף עלול להתפתח בצורה קשה יותר. שכיחותו במחלות אלו עולה פי 50 על שכיחותו באוכלוסייה הרגילה. בעבר היה מקובל שחולה שהינו לכאורה בריא המפתח הרפס זוסטר צריך לעבור ברור לשלול לימפומה או לויקמיה כמחלות רקע. לאחרונה התברר שנדיר שהרפס זוסטר יהיה סימן מקדים של לימפומה או סרטנים אחרים.

כדאי לעשות חיפוש למחלת רקע רק בחולים עם זוסטר קשה או בהרפס זוסטר בהומוסקסואלים היכול להיות סימן מקדים ל- AIDS.

הדבקה

מגע עם השלפוחיות או הגלדים של חולה עם הרפס זוסטר יכול לגרום להדבקה בנגיף הוריצלה זוסטר. נדבק שאיננו מחוסן יפתח אבעבועות רוח.

התפרצות של הרפס זוסטר הינה תוצאה של זהום ישן באבעבועות רוח (VARICELLA) עם השארות הנגיף בצורה רדומה בגרעינים של תאי עצב בגזרה מוגבלת. אין המדובר בהדבקות חדשה.

לסיכום

כאבים הנמשכים לאחר רפוי השלפוחיות העוריות (POST HERPETIC NEURALGIA ) עלולים להוות בעיה קשה הקשה לטפול. חשוב למנוע התפתחות בעיה קשה זו על ידי מתן טפול מוקדם בחולים בעלי סיכון גבוה להתפתחותה.