דלקת עור באזור החיתולים מצויה בתקופת השימוש בחיתולים ובעיקר הינה שכיחה בשנת החיים הראשונה. הגורמים העיקריים לדלקת זו הינם רטיבות ושפשוף הנגרמים על ידי חיתולים רטובים. נדיר ביותר למצוא דלקת זו ללא שימוש בחיתולים.
חיתולים רטובים מביאים להתרככות העור והוא הופך פגיע יותר לחומרים מגרים. בעבר חשבו שהשתן מפורק על ידי חיידקים והאמוניה הנוצרת בתהליך זה גורמת לדלקת בעור אולם לאחרונה התברר שאמוניה אינה פוגעת בעור בריא ואמוניה ותוצרי שתן אחרים או מרכיבים בצואה מהווים גורמים מחמירים בלבד לדלקת שכבר קיימת. הגורם הראשוני הינו שפשוף מחתולים רטובים.
מראה "דלקת עור מחיתולים" הינו אודם מפושט באזורי העור המכוסים על ידי החיתולים. בדרך כלל העור באזורי הקפלים איננו נפגע. במקרים הקשים ביותר נוצרים כיבים באזור הפגוע (בדרך כלל כיבים שטחיים עם שוליים מורמים).
לעתים קרובות מתיישבת פטריה מסוג קנדידה על העור הפגוע. הקנדידה מצויה כתושב נורמלי בצואה ומסוגלת להתיישב על עור פגוע ולח. היא יכולה לגרום לאודם חזק של האזור הנגוע כולל הקפלים במפשעות ולעיתים קרובות מופיעות אף שלפוחיות או מוגליות בודדות גם בעור שמעבר לאזור הנגוע.
אם יש דלקת עקשנית באזור החיתולים שאינה מגיבה לטיפול כדאי לזכור שיש אף גורמים אחרים היכולים לגרום לדלקת זו: דלקת סבוראית, ספחת ואף סיבות נדירות כחוסר אבץ.