במסגרת הטיפול אנו רוצים להקטין את הכאבים החריפים של ההרפס זוסטר ולמנוע כאבים מתמשכים העלולים להימשך חודשים רבים לאחר העלמות השלפוחיות (POST HERPETIC NEURALGIA).
במקרים הקלים הטיפול העיקרי הינו למניעת זיהום משני באזור השלפוחיות. ניתן לעשות קומפרסים עם מי מלח, לתת משחה אנטיביוטית לבד או בשלוב עם קורטיזון. אם יש כאבים ניתן לטפל בכדורים נגד כאבים.
מקרים קשים של הרפס זוסטר עלולים להיות בחולים מבוגרים או בבעלי תנגודת מופרעת (חולי לימפומה, חולים עם מחלות ממאירות וטפולים ציטוטוקסיים). יכולים להיות כאבים חזקים ואף נויראלגיה פוסט הרפטית עלולה להיגרם בשכיחות גבוהה יותר.
במקרים אלו בהם יש הרפס זוסטר קשה או סכנת התפשטות יש צורך במתן טפולים מיוחדים כדי להקל בכאבים החריפים, להקטין סכנת ההתפשטות ולהקטין הסיכון לנויראלגיה פוסט-הרפטית.
בעשורים האחרונים יש בידינו תרופות אנטי נגיפיות יעילות וללא תופעות לואי משמעותיות: ZOVIRAX) ACYCLOVIR), נגזרת שלו הקרויה VALTREX) VALCYCLOVIR) ו- FAMVIR) FAMCICLOVIR). תכשירים אלו פועלים למניעת התרבות הנגיף בתוך תאי הגוף הנגועים והם יעילים בעיקר בעת מתן מוקדם (בימים ראשונים לזיהום). הם מסוגלים להפחית את הכאב החריף ונראה שהם מסוגלים אף להפחית שכיחות נויראלגיה פוסט-הרפטית.
התועלת העיקרית בשימוש בתכשירים אלו הינה בחולים עם הרפס זוסטר קשה (בדרך כלל חולים עם הפרעות בתנגודת או מבוגרים). בחולים עם הרפס זוסטר קל בדרך כלל אין בהם צורך.
צריך לזכור שנגיף הוריצלה זוסטר רגיש לזובירקס, לולטרקס או לפמביר פחות מנגיף ההרפס סימפלקס ולכן יש צורך במתן תרופות אלו במנות גבוהות יותר משהן ניתנות להרפס סימפלקס (מינון הזובירקס להרפס זוסטר הינו פי 4 מאשר להרפס סימפלקס).
חשוב להדגיש שטיפול זה עוזר בעיקר כאשר הוא ניתן מוקדם, בימים הראשונים לזיהום.