יבלות בכפות הרגליים יכולות להיות מגורם נגיפי (ויראלי) או משפשוף ולחץ. חשוב להבדיל בין יבלות וירליות לאחרות. המהלך והטיפול שונים.
יבלות נגיפיות (ויראליות)
יבלות נגיפיות (VIRAL WARTS) הינן גידולי עור הנגרמים על ידי נגיפים. הן מופיעות בילדים ומתבגרים, בדרך כלל עד גילאי 20 שנים. במבוגרים יבלות נגיפיות אינן שכיחות. הצורות הקליניות שלהן משתנות בהתאם למקום היבלת, לסוג הנגיף ולתגובת החולה.
קיימות מספר צורות שכיחות של יבלות וירליות:
1) יבלת מצויה- (VERRUCA VULGARIS) יבלת מצויה נראית כגידול מורם עם פני שטח מחוספסים. המיקום השכיח הינו בידיים.
2) יבלת נגיפית בכף רגל (PLANTAR WART) הלחץ והשפשוף מונעים את גידולה הנורמלי של היבלת החוצה. היא גדלה פנימה, לתוך כף הרגל ועלולה להיות מכאיבה. אתלטים, ילדים ואחרים המשתמשים במקלחות משותפות הינם בסיכון גבוה יותר.
בתמונה: יבלות וירליות באזורי אצבעות ברגל
3) יבלות שטוחות (VERRUCAE PLANA)- אלו גבשושיות קטנות שטוחות המופיעות בקבוצות באזורי הפנים או הידיים, לעיתים בגוון העור ולעיתים בגוון חום.
איך נדבקים ביבלות נגיפיות?
ההדבקה ביבלות וירליות הינה על ידי מגע ישיר עם יבלת וירלית או עם חלקיקי חומר שנפלו ממנה. אתלטים, ילדים ואחרים המשתמשים במקלחות משותפות הינם בסיכון גבוה יותר להדבק ביבלות בכפות רגליים. הליכה עם רגליים יחפות אף היא מעלה את הסיכון להדבק.
טיפול ביבלות נגיפיות
קיימים טפולים שונים ביבלות נגיפיות:
1) הקפאה בחנקן נוזלי- זוהי שיטה נוחה ויעילה. הכאב הנגרם למטופלים הינו בדרך כלל קל.
2) טיפול בתמיסת פלואורו אורציל עם חומצה סליצילית (VERUCID, VERRUMAL)- פלואורו אורציל בעל פעילות כנגד הוירוס הגורם ליבלות. הטפול הינו פעם ביום, בדרך כלל למשך 6-4 שבועות.
3) "בלי יבלת"- תכשיר המכיל MONOCHLORACETIC ACID 50%. מריחה על היבלת פעם בשבוע. לפני התחלת טפול צריך לכסות את העור הבריא סביב היבלת במשחה צמיגה, דוגמת וזלין או פסטה זינקי. חלק היבלת שעובר הרס על ידי הפעולה של "בלי יבלת" הופך ללבן.
4) במקרים מיוחדים ניתן לבצע גרוד כירורגי או טיפול בלייזר של דו תחמוצת הפחמן. (שני הטיפולים האחרונים נעשים בהרדמה מקומית).
האם יכול להיות ריפוי של יבלות וירליות אף ללא טיפול?
חשוב לדעת כי בדרך כלל יבלות נגיפיות נעלמות אף ללא טיפול (ריפוי עצמוני) תוך מספר חודשים או שנים (בדרך כלל מספר שנים). לא ניתן לצפות מתי יקרה הרפוי העצמוני ולכן בדרך כלל מקובל לטפל ביבלות. אם אין הצלחה בטפולים השונים ניתן לנסות טפול להקלה בלבד (רטיות להסרת לחץ, פדיקור ..) ולקוות לריפוי עצמוני.
יבלות משפשוף ולחץ
שפשוף ולחץ יכולים לגרום לתגובה של עיבוי העור היכול להתבטא ברבדים של עור מעובה קשה(CALLUS). לעיתים באזור שפשוף ולחץ חזק, בעיקר מעל בליטה גרמית, נוצרת יבלת המכילה ראש קרני הבולט כלפי פנים. (CLAVUS, CORN) יבלות כאלו רגישות מאוד ללחץ ומכאיבות מאוד. מקומות שכיחים להיווצרותן הינם בצידי האצבעות ברגליים ובכפות הרגליים. יבלות אלו שכיחות בעיקר במבוגרים בהם שכיח למצוא בליטות גרמיות באזורים אלו.
טיפול ביבלות משפשוף ולחץ
הטיפול משלב גורמים שונים. צריך להקטין הלחץ המקומי בעור בעזרת פדים להסרת לחץ (פדים עם חור במרכזם) ונעליים מתאימות.
יש תכשירים המרככים ומקלפים היבלת בעזרת חומצה סליצילית בריכוז גבוה. תכשירים נפוצים לטפול ביבלות אלו הינם NOXACORN ,CORNICIDE ו- SALATAC-GEL המכילים 10% חומצה סליצילית או רטיות של שול עם חומצה סליצילית 40%.
בדרך כלל יש צורך לבצע פדיקור חוזר כל מספר שבועות או חודשים (כדאי להעזר על ידי פדיקוריסטית).
איך מבדילים בין יבלת נגיפית ליבלת מלחץ ושפשוף?
א. יבלות נגיפיות מופיעות בעיקר בצעירים. יבלות מלחץ ושפשוף מופיעות בעיקר במבוגרים.
ב. בגרוד יבלת נגיפית רואים נקודות דימום כהות בעוד שבגרוד יבלת מלחץ ושפשוף רואים ראש קרני לבנבן קשה.
ג. יבלות נגיפיות רגישות ל"צביטה" יותר מאשר ללחץ ישיר. ביבלת מחיכוך ומלחץ יש רגישות בעיקר ללחץ ישיר.
לסיכום
חשוב להבדיל בין יבלת נגיפית ליבלת מלחץ.
יבלות נגיפיות ניתן לרפא לחלוטין.
ביבלות מלחץ וחכוך יש צורך לטפל בגורם המכני שגרם להיווצרות היבלת ולעיתים קרובות מדובר בטיפולים חוזרים על ידי פדיקוריסטית.