שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר)

כאב של הרפס זוסטר הינו לעתים קרובות חזק ביותר. הכאב המופיע עוד לפני הופעת הפריחה יכול לחקות התקף לב  או התקף אבני כליות. שלב זה (לפני הופעת השלפוחיות) הוא קשה ביותר לאבחנה ולעיתים עולות אבחנות שונות אחרות כהתקפת לב או תהליך תוך בטני חריף. 

בדרך כלל הכאב של הרפס זוסטר חולף עם נשירת הגלדים.  בחלק  מהחולים (בכ- 15%) ממשיכים כאבים עזים לאחר רפוי התפרחת בעור. תופעה זו קרויה נויראלגיה פוסט הרפטית (POST HERPETIC NEURALG) והינה סיבוך הקים בעיקר בחולים מבוגרים או עם הפרעות בתנגודת.

צורות מיוחדות של הרפס זוסטר

הרפס סינה הרפטיקום הינה צורה נדירה של זיהום על ידי הרפס הגורם כאבים אופייניים ללא הפריחה העורית.

פגיעה בסעיף האופטלמי (העיני) של ה- TRIGEMINAL NERVE (העצב החמישי המעצבב את הפנים) עלולה לגרום לנזק תוך עיני.

צורה מיוחדת משלבת פגיעה בעצב השמיני (עצב השמיעה) עם פגיעה בעצב השביעי, ה- FACIAL NERVE, תוך כדי מעברו באוזן. בסוג זה יש הופעה של שלפוחיות ההרפס על עור התוף ובתעלת האוזן החיצונית, יחד עם שיתוק או חולשה של מחצית הפנים בשל הפגיעה בעצב השביעי. לעיתים יש גם רעשים באוזן (טיניטוס), סחרחורת או פגיעה בשמיעה.

הרפס זוסטר של עצבים סקרלים (באזור חוט השדרה התחתון) יכול לגרום להפרעה במתן שתן.

הרפס זוסטר עלול להתפשט מעבר לדרמטום שנפגע. הדבר קורה בעיקר בחולים עם הפרעות בתנגודת, בעיקר בחולי לימפומה, לויקמיה וסרטנים של חזה, ריאה או המערכת הגיניקולוגית. 

התפשטות מעטה של שלפוחיות בעור (מעבר לדרמטום) יש בכרבע מחולי הרפס זוסטר. בכ- 10% מחולים אלו יש התפשטות קשה הן לעור והן לאיברים פנימיים. 

הרפס זוסטר בחולים עם תנגודת ירודה

הרפס זוסטר שכיח בחולים עם הפרעות במנגנון החיסוני (בעיקר בחולים עם לימפומות). בחולים אלו הוא אף  עלול להתפתח בצורה קשה יותר. שכיחותו במחלות אלו עולה פי 50 על שכיחותו באוכלוסיה הרגילה. בעבר היה מקובל שחולה שהינו לכאורה בריא המפתח הרפס זוסטר צריך לעבור ברור לשלול לימפומה או לויקמיה כמחלות רקע. לאחרונה התברר שנדיר שהרפס זוסטר יהיה סימן מקדים של לימפומה או סרטנים אחרים.

כדאי לעשות חיפוש למחלת רקע רק בחולים עם זוסטר קשה או בהרפס זוסטר בהומוסקסואלים יכול להיות סימן מקדים ל- AIDS.

הדבקה

מגע עם השלפוחיות או הגלדים של חולה עם הרפס זוסטר יכול לגרום להדבקה בנגיף הוריצלה זוסטר. נדבק שאיננו מחוסן יפתח אבעבועות רוח.  

התפרצות של הרפס זוסטר הינה תוצאה של זיהום ישן באבעבועות רוח  (VARICELLA) עם השארות הנגיף בצורה רדומה בגרעינים של תאי עצב בגזרה מוגבלת. אין המדובר בהדבקות חדשה.

טיפול

במסגרת הטיפול אנו רוצים להקטין את הכאבים החריפים של ההרפס זוסטר ולמנוע כאבים מתמשכים העלולים להימשך חודשים רבים לאחר העלמות השלפוחיות (POST HERPETIC NEURALGIA).

במקרים הקלים הטיפול העיקרי הינו למניעת זיהום משני באזור השלפוחיות.  ניתן לעשות קומפרסים עם מי מלח, לתת משחה אנטיביוטית לבד או בשלוב עם קורטיזון. אם יש כאבים ניתן לטפל בכדורים נגד כאבים.  

מקרים קשים של הרפס זוסטר עלולים להיות בחולים מבוגרים או בבעלי תנגודת מופרעת (חולי לימפומה, חולים עם מחלות ממאירות וטפולים ציטוטוקסיים). יכולים להיות כאבים חזקים ואף נויראלגיה פוסט הרפטית עלולה להיגרם בשכיחות גבוהה יותר.  

במקרים אלו בהם יש הרפס זוסטר קשה או סכנת התפשטות יש צורך במתן טיפולים מיוחדים כדי להקל בכאבים החריפים, להקטין סכנת ההתפשטות ולהקטין הסיכון לנויראלגיה פוסטהרפטית. 

בעשורים האחרונים יש בידינו תרופות אנטי נגיפיות יעילות וללא תופעות לואי משמעותיות: ZOVIRAX (ACYCLOVIR), נגזרת שלו הקרויה VALTREX (VALCYCLOVIR) ו-  FAMVIR (FAMCICLOVIR). תכשירים אלו פועלים למניעת התרבות הנגיף בתוך תאי הגוף הנגועים והם יעילים בעיקר בעת מתן מוקדם (בימים ראשונים לזהום). הם מסוגלים להפחית את הכאב החריף ונראה שהם מסוגלים אף להפחית שכיחות נויראלגיה פוסט-הרפטית. 

צריך לזכור שנגיף הוריצלה זוסטר רגיש  לזובירקס, לולטרקס או לפמביר פחות מנגיף ההרפס סימפלקס ולכן יש צורך במתן תרופות אלו במנות גבוהות יותר משהן ניתנות להרפס סימפלקס (מנון הזובירקס להרפס זוסטר הינו פי 4 מאשר להרפס סימפלקס).

חשוב להדגיש שטיפול זה עוזר בעיקר כאשר הוא ניתן מוקדם, בימים הראשונים לזיהום.  

חיסון כנגד הרפס זוסטר– שינגריקס  (SHINGRIX)

שינגריקס הינו חסון המסוגל למנוע התפתחות הרפס זוסטר ונויראלגיה פוסט הרפטית (POST HERPETIC NEURALG). נויראלגיה פוסט הרפטית הינה התמשכות כאבים עזים גם לאחר רפוי התפרחת העורית וחשוב לנסות למנוע אותה.

השינגריקס בעל יעילות גבוהה (שיעור יעילות מעל 90%).  יש צורך בשתי זריקות במרוח 2-6 חודשים. 

החסון מומלץ מאוד לסובלים מליקוי חיסוני או לבני 65 ומעלה. הסיכון להרפס זוסטר חוזר הינו כ- 1-2% ולכן הרושם שלי שהתועלת במתן חסון לכאלו שכבר היה להם הרפס זוסטר קטנה מאוד.

לסכום

כאבים הנמשכים לאחר רפוי השלפוחיות העוריות (POST HERPETIC NEURALGIA) עלולים להוות בעיה קשה הקשה לטפול. חשוב למנוע את התפתחותה על ידי מתן טפול מוקדם בחולים בעלי סיכון גבוה להתפתחותה. במטופלים מתאימים מומלץ מאוד לעשות חסון נגד הרפס זוסטר (שינגריקס).